אתמול,כמו כל שבוע, כשהתיישבתי לעבור על הפרשה ולחפש פסוק או מילים שיתפשו את תשומת ליבי למשהו שיבשיל לכדי רעיון,לא הצלחתי להתנתק מצמד המילים
"קדושים תהיו".

צמד המילים "קדושים תהיו" התחבר לי לשיחת הטלפון שקיבלתי בתחילת השבוע מאמא שלי.

אמא התקשרה כדי לודא שאני לא שוכח שבשבוע הבא יחול יום פטירתו של סבא ז"ל.

סבא, בשבילי הוא לא היה רק סבא..
הוא הדמות שקופצת ועומדת מול עיניי כשמזכירים את המילה "השואה- ניצולי השואה,
קדושי השואה"- ההרוגים והניצולים.

שישה מליון קדושים,אנשים נשים וטף.

המספר שישה מליון ( וככל הנראה היו עוד רבים) ,הסיפורים,העדיות,הם בלתי נתפשים בשכל האנושי.

בתחילת שנת 2022 לפי נתונים רשמיים,מספר היהודים בארץ מנה כ 6.95 מליון איש.

תתארו לכם שהיו לוקחים אתכם לסיור בארץ.
הייתם מגיעים לת"א ולא הייתם מוצאים נפש חיה ברחובות,גם לא בבתים ואף לא בחנויות.
הנדנדות בגני המשחקים נעות באיטיות מהרוח
וצהלת הילדים אינה נשמעת.
כל הרכבים חונים בצידי הדרכים ואף רכב לא עובר בכביש.
לחיפה לירושלים לבאר שבע ולכל מקום שרק שתרצו.
אין נפש חיה,אין איש.
הארץ שוממה מאדם.לא גברים לא נשים לא ילדים ולא תינוקות.
כלום ממש כלום,רק קול דממה דקה.
בנינים ,גני ילדים,בתי ספר,שווקים למינהם,הכל קיים,
אבל שומם וריק מאנשים.

וזה רק המספר הבלתי נתפש של המליונים שהושמדו,ללא תאור הזוועות האיומות שהתרחשו.

אתם מבינים למה "נתקעתי" במילים "קדושים תהיו" ??

כשהתבוננתי בנוסח הציווי "קדושים תהיו",
שמתי לב שבשונה משאר הציווים בתורה שבהם הדרישה היא "לעשות" או "לא לעשות",
ב"קדושים תהיו" הדרישה היא "להיות".

הקב"ה לא מבקש ש"נעשה" אלא ש"נהיה".

נכון…כדי "להיות",מן הסתם צריך לעשות משהו,
אבל מצורת הציווי ומהעובדה שהתורה לא מציינת מה צריך לעשות בשביל זה,
נראה שהדגש הוא על היעד ולא על הדרך.

במפרשים באמת מוצאים דרכים שונות לבאר את הדרך אל "קדושים תהיו",
המפרשיםמסבירים בצורות שונות מה צריך "לעשות" כדי "להיות..".

השאלה היא למה ??
מדוע התורה לא מציינת במפורש מה צריך לעשות במצות "קדושים תהיו" ??

ושאלה נוספת,אם אכן יש צורך וחיוב לעשות,א"כ מדוע הציווי "קדושים תהיו" לא נמצא במניין המצוות שמנו חז"ל ?
מדוע הוא לא נמנה כחלק מהתרי"ג ??

אני חושב שאותם אלו שעברו את אותם שנים אפלות,אלו ששרדו את הזוועות,
יכולים לתת לנו את התשובה.

סבא שעבר את זוועות השואה במחנות האיומים ואף צעד ברגליו ושרד את מה שמכונה מסעות המות, זכה לאריכות ימים מתוך צלילות הדעת עד יומו האחרון ,
בן 94 היה בפטירתו.

אני זוכר שכשנה לפני פטירתו,באחת הפעמים שבאתי לבקרו,עלה הנושא של אריכות ימים.
סבא הסתכל עלי ואמר,
"אתה בודאי חושב שאני בן 93 ,אבל תדע לך שאני צעיר בכמה שנים…
אותם ימים….(ימי השואה), הם לא נחשבים,
הם לא מחושבים בימי שנותי,הם לא נקראים חיים"

ושלא תבינו לא נכון..

סבא היה יהודי שמח,מלא אמונה ובטחון בבורא עולם.
אני בטוח שכאב לו,אני בטוח שהיה לו שאלות,
אבל הוא מעולם לא חיפש תשובות.
הוא הבין שהוא לא מבין אבל הוא גם ידע שלהכל יש סיבה ומסובב מהקב"ה.

הידיעה שאין דרך להבין ,היא היתה המענה לשאלות.

שאלו את הרבי מצאנז,איך יכול להיות שעברת את השואה הארורה,קברת אשה ו11 ילדים ועדיין נשארת מאמין בקב"ה??
והוא ענה,
"זה בזכות אמא שלי שכל לילה היא היתה אומרת איתי 'שמע ישראל'.
לילה אחד,כך סיפר הרבי מצאנז,שאלתי אותה, 'אמא,למה שמים יד על העיניים? '
והיא ענתה,
'תקשיב טוב בן יקר שלי,העולם הזה הוא לא מובן,מי שנראה צדיק יכול להיות רשע ומי שנראה רשע יכול להיות שהוא צדיק,
אתה לא תבין כלום.
אבל יש דבר אחד שאנחנו יודעים.יש אלוקים שעושה את הכל ויש לו חשבונות מופלאים על כל דבר,אפילו שהעיניים מראות אחרת..
כדי לקבל עול מלכות שמים צריך לסגור את העיניים.' "

ההסתכלות הנקיה מול כל השאלות,
קבלת ההבנה ש"אנחנו לא מבינים" זוהי תשובה מספקת,
האחזות הבלתי מתפשרת באמונה,
מייצרת יהודי קדוש.

הגאון רבי יעקב אדלשטיין היה מייעץ לאנשים שבאו לבקש ממנו ברכה,כי כדאי יותר שימצאו יהודי שעבר את השואה וממנו יבקשו..
הם קדושים.

מי שמבין שהוא לא מבין ויודע שיש מי שמכוין משגיח ומנהל,הוא הקדוש.
מי שלא נכנע למצג השוא של העולם הוא הקדוש,
ומי שהבין את זה בדם הוא קודש קודשים.

לנו נאמר "קדושים תהיו",
עליהם יאמר "קדושים אתם".

אתם מבינים ??
התורה לא כותבת כיצד הדרך להיות קדושים,
כי ישנם רבים כמו סבא שאינם נזקקו להכונה ,
הם לא הסכימו להיכנע למראה העיניים,
הם עצמו את עיניהם כל חייהם ונאחזו באמונה.

הם לא הסכימו להתבונן בעולם,הם התבוננו בבורא עולם.

תפילין,ציצית,סוכה,אין דרך לקיים בלי לעשות
אבל קדושים צריכים "להיות",לא "לעשות".

לכן גם מצות "קדושים תהיו" לא נמנית במניין המצוות כי אין במהותה עשיה.
יש בה ציווי למהות ולא לעשיה.

הא…עוד משהו קטן,שעלה בדעתי בעקבות הדברים.
חשבתם פעם מדוע העיניים רואות רק לפנים,רק לצד אחד?
מדוע שינה אותם הקב"ה משאר החושים כמו האף שמריח ריחות מכל הצדדים והאוזניים ששומעות מכל כיוון ??

אולי זה בא לרמז שלא נחשוב שאנחנו באמת רואים- שאנחנו באמת יודעים ומבינים.
כי באמת האמיתית אנחנו יותר לא רואים מאשר רואים.

יהיו הדברים לעילוי נשמתו של סבא ולעילוי נשמתם של כל קדושי השואה.

===

להערות והארות אשמח גם במייל
[email protected]